מג . האם היו הלהגים הערביים–היהודיים מימי הביניים מובנים לשכניהם המוסלמים, והאם מעידה הערבית היהודית על מציאות להג ערבי־יהודי בעל צביון...

האם היו הלהגים הערביים-היהודיים מימי הביניים מובנים לשכניהם המוסלמים 429 שמוצאם ממצרים מְקרב את ההנחה, שבשל הגירה מָסיבית של אנשי עילית "ועַמְּךָ" יהודים מן המגרב למצרים קיבלו להגי היהודים בארץ זו אופי מוגרבי . הסתמכתי על argumentum ex silentio : לא היו ידועים לי קווים מוגרביים בטקסטים ערביים- בינוניים ממוצא מוסלמי ונוצרי, ועל כן הנחתי כי הקווים המוגרביים בטקסטים 6 הביע יהודיים-מצריים — מן החוץ באו להם . ואולם, בביקורת מעמיקה על תזה זו ח' בלנק ספקות אם ניתנת היא להוכחה ( אף שלא שלל את אפשרותה ) , ובמאמר אחר 7 נמצאנו למדים שאכן הביא ראיות למציאות קווים מוגרביים אצל מוסלמי מצרים . מאושרת מציאותם של להגים מוסלמיים בעלי צביון מוגרבי במצרים . על כן, אין להוכיח מטקסטים ערביים-יהודיים ממוצא מצרי בעלי תכונות מוגרביות כי להגי יהודֵי מצרים היו שונים, במקצתם לפחות, מאלו של שכניהם המוסלמים בגלל תכונות אלו . אפשר, אולי, משכיחותם של טקסטים יהודיים כאלה — וממה שידוע לנו על הגירת יהודים מן המגרב למצרים — להסיק שיהודים דיברו, כנראה, להגים בעלי צביון מוגרבי אף במקומות שהשתמשו שכניהם המוסלמים בלהגים שוני...  אל הספר