356 ערבית יהודית, כללי לערבית היהודית 'הקלסית', לבין התימנית המדוברת היה יחסית קטן, וכאילו הייתה האינטגרַציה של יהדות תימן בסביבתה הלא יהודית שלמה מבמקומות אחרים . כדי שנבין את הסיבות העיקריות שהביאו, לדעתי, לשמרנות גדולה יותר בענייני הערבית היהודית בתימן, עלינו לעמוד על אופייה הלשוני של הערבית היהודית הקלסית . כאמור, הערבית היהודית 'הקלסית' כתובה בערבית בינונית, לשון המתאפיינת בחילופין, לעתים חופשיים כמעט, של יסודות ( בתר- ) קלסיים ונאו-ערביים . כידוע, לכל המאוחר מבראשית האסלאם ועד ימינו אנו מתאפיין המצב הלשוני של הערבית בדו- לשוניות, בדיגלוסיה . בתור שפה ספרותית משמשת הערבית הקלסית נציגתה המובהקת של הערבית העתיקה, ואילו השפה המדוברת ( או נכון יותר : השפות המדוברות ) שייכות לטיפוס הנאו-ערבי, אשר נציגיו המודרניים הם הלהגים הערביים . הערבית העתיקה סינתטית יותר בהשתמשה במספר צורנים צמודים גדול יותר, לרבות צורני נטיית השם ודרכי הפועל, ואילו הטיפוס הנאו-ערבי אנָליטי יותר . הקו הבולט ביותר של אנליטיות זו הוא היעדרם של צורני נטיית השם ודרכי הפועל . כותבי הערבית הבינונית בכלל והערבית היהודית ...
אל הספר