טו . מעמד הערבית לעומת העברית והארמית בפרוזה ובשירה

מעמד הערבית לעומת העברית והארמית בפרוזה ובשירה 225 'היהודיות' השונות שרווחו בה, כגון יידיש ולדינו וכן, למשל, האיטלקית היהודית, לא שימשו בעיקרן אלא לדיבור יום-יום ולצורכי השכבות חסרות ההשכלה . ואולם, 2 היא שימשה, כאמור, גם בתור לשון לערבית היהודית של ימי הביניים מעמד שונה : תרבות בכל התחומים, לרבות ספרי הלכה, ובתחומים אחדים, כגון פילוסופיה, דחקה את רגלי העברית במידה מרובה . רק השירה נשארה, כנרמז, ברובה מיוחדת לעברית בעטיו של שילוב גורמים אחדים . וכל הנזקק לערבית היהודית של ימי הביניים על כורחו תוהה על מעמדה של הערבית בתור לשון תרבות, ולא בתור לשון תרבות סתם, אלא בתור מייצגת את אחד השיאים בתרבות עמנו . 3 שמעמדה של הערבית היהודית של ימי הביניים בתור שפת תרבות 3 . בזמנו הצעתי הוא ( גם ) הֶמשך ישיר של מעמדה המקביל של הארמית היהודית, אשר ירשה בארצות הסהר הפורה ( בבבל, בסוריה ובארץ ישראל ) . בארצות אלו הן יהודים הן גויים דיברו ארמית, וכשהתחילה הערבית דוחקת את רגלי הארמית, לא הייתה ליהודים, כנראה, הרגשה שהם מחליפים את לשונם הם בשפה זרה . לנגד עיניהם נסוגה הארמית והתרחבה הערבית בערי הממלכה הערב...  אל הספר
מוסד ביאליק