מעמד הערבית לעומת העברית והארמית בפרוזה ובשירה 225 'היהודיות' השונות שרווחו בה, כגון יידיש ולדינו וכן, למשל, האיטלקית היהודית, לא שימשו בעיקרן אלא לדיבור יום-יום ולצורכי השכבות חסרות ההשכלה . ואולם, 2 היא שימשה, כאמור, גם בתור לשון לערבית היהודית של ימי הביניים מעמד שונה : תרבות בכל התחומים, לרבות ספרי הלכה, ובתחומים אחדים, כגון פילוסופיה, דחקה את רגלי העברית במידה מרובה . רק השירה נשארה, כנרמז, ברובה מיוחדת לעברית בעטיו של שילוב גורמים אחדים . וכל הנזקק לערבית היהודית של ימי הביניים על כורחו תוהה על מעמדה של הערבית בתור לשון תרבות, ולא בתור לשון תרבות סתם, אלא בתור מייצגת את אחד השיאים בתרבות עמנו . 3 שמעמדה של הערבית היהודית של ימי הביניים בתור שפת תרבות 3 . בזמנו הצעתי הוא ( גם ) הֶמשך ישיר של מעמדה המקביל של הארמית היהודית, אשר ירשה בארצות הסהר הפורה ( בבבל, בסוריה ובארץ ישראל ) . בארצות אלו הן יהודים הן גויים דיברו ארמית, וכשהתחילה הערבית דוחקת את רגלי הארמית, לא הייתה ליהודים, כנראה, הרגשה שהם מחליפים את לשונם הם בשפה זרה . לנגד עיניהם נסוגה הארמית והתרחבה הערבית בערי הממלכה הערב...
אל הספר