יא . על קווי לשון של הדיאלקטים הערביים המקבילים לעברית ולארמית

204 יחסי גומלים עברית / ערבית / ארמית 1 . חוקרים רבים, בצדק לדעתי, מניחים שייתכן שהרצון לשמור על המערכת יחסום מעתק הגאים . לפי השקפה זו, עלולים ההגאים החשובים לשמירת המערכת להתקיים, אף על פי שלכאורה היה מעתק ההגאים הפועל 'בצורה עיוורת' צריך לשנותם . 1 . 1 . זה המצב בנוגע לצורנים של גופים נוכח ונוכחת בעבר בעברית המקרא ובארמית ( עיין : בלאו, נושאים, עמ' 27 - 28 ) . בשתי השפות האלה אחת משתי המורפמות האלה מסתיימת בתנועה, האחרת — בעיצור : בעברית המקרא : נוכח '-תָ' בניגוד לנוכחת 2 בניגוד לנוכחת '-תִי' . מאחר שמסתבר שבמקורם הסתיימו '-תְ' ; בארמית נוכח '-תְ' שני הצורנים בתנועה ארוכה ( או anceps ; עיין : בלאו, נושאים, עמ' 28 : הע' 6 ) , היינו מצפים ששתי הסיומות יתנהגו באותו האופן . אולם לחץ פרדיגמטי פעל כדי לשמור על ההבדל המערכתי החשוב בין שני המינים, ועל כן התקיימה תנועה סופית אחת . התנגשות זו בין מעתק הגאים, הפועל כביכול פעולה עיוורת, לבין הלחץ הפרדיגמטי אכן משתקפת בבירור בלהגים הערביים המצוטטים אצל יסטרו ( קלת, עמ' 217 - 218 ) . בקצה אחד של קשת מערכת העבר עומדים להגים ששמרו שמירה שלמה על הני...  אל הספר