28 הערבית בכלל והערבית הספרותית בפרט 3 אלא גם בעת האחרונה התעוררו ספקות באשר לעצם מעמד הערביתמטושטש לעתים, הקלסית . רינה דרורי ז"ל בספרה המעורר למחשבה ( דרורי, מגעים ) הציגה דגם שונה של הערבית הקלסית ממה שהנחנו עד עתה . סברנו שהסופרים הערבים-היהודים, בהיותם נתונים להשפעת תרבות הסִפרוּת הערבית, התכוונו בעצם לכתוב בערבית הקלסית, אולם בגלל ידיעותיהם הלקויות לא עלה בידם להגשים את כוונתם . דרורי טוענת ( דרורי, מגעים, עמ' 49 ואילך ) שהמוּדעוּת ללשון והעיסוק בה, שנקבעו בתודעתם של היהודים, קשורים בלשון העברית בלבד . כתיבתם הערבית משקפת את רמת ידיעתם בערבית . הם כותבים בערבית הבינונית, הסוטה בעיקרה מן הדקדוק הנורמטיבי הקלסי, והדבר מעיד על חוסר תשומת לב לערבית ( הקלסית ) ועל שהיהודים לא התעניינו בלשון הקלסית ולא ניסו לאמצה כלשון הכתב שלהם, לרבות תפיסת צחות הלשון, למרות יוקרתה הגדולה שהייתה לה בתרבות הערבית . לעברית בלבד היה תפקוד ספרותי- אסתטי, ואילו לערבית פונקציה קומוניקטיבית בלבד . 4 אין הדגם המוצע מתאים למציאות, ולא רק פרטים אלא גם כללים סותריםלדעתי, אותו . כבר הזכרנו שבערבית היהודית מרובים ...
אל הספר