(ד) הגאון

274 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית 176 התשתית האיתנה של הדמיון היוצר לבסיסן של המתמטיקה והגאומטרייה כאחד . אבל הראי״ה הוסיף סוג אחר של גאון, שהוא גאון המתאפיין ב״מוסר וצדק״ . כלומר גם במוסריות ובאלטרואיזם יש גאונות . במובן זה דמויות המוסרי והגאון מתלכדות . 177 בקבציו השתמש הראי״ה במונח ״כשרון גאונות הצדקות״ ביחס לצדיק . הראי״ה הציג בתחילת דבריו בהספד חלוקה בין גאונות הנטועה בטבעו של אדם ( ״טבעית״ ) לגאונות הנקנית בעמל ויגיעה ( ״מלאכותית״ ) . אם נחיל חלוקה זו על הגאונות המוסרית נמצא כי יש גאונות מוסרית טבעית, כלומר אדם הנוטה בטבעו לצדק ולאלטרואיזם במידה יצירתית ויוצאת דופן, ויש גאונות מוסרית מלאכותית, לאמור אדם שהגיע בעמל ויגיעה לשיא במוסריותו . הגאון המוסרי הטבעי הוא מופת של שלמות מוסרית . סָתם הראי״ה ולא פירש מהי בדיוק ״גאונות המוסר והצדק״, אבל הוא הניח לקורא להבין שיש שאר רוח מיוחד, מעין יצירתיות ספונטנית ואינטואיציה מבריקה גם במוסריות . הראי״ה נדרש בעקיפין לתחום הנחקר באינטנסיביות בשנים האחרונות, שהוא יצירתיות מוסרית ( moral creativity ) . יש המגדירים את היצירתיות המוסרית כמאפיין של...  אל הספר