236 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית המונח ״ספרות״ נתפס אצל הראי״ה כ״פתוח״, וככולל סוגות שונות . המובנים השונים של המונח בכתביו הם : ( א ) מאפיין אסתטי וצורני של טקסט . ( ב ) מרכיב של לימוד התורה ושל ערך לימוד התורה . לפי הראי״ה הסגנון והתפוצה 7 הם סממנים של זמן הגאולה, ועל כן המרכיב האסתטי הוא מהותי בערך לימוד התורה . ( ג ) ניסוח סודות הקבלה בסגנון של העברית המודרנית, וכידוע הראי״ה ראה משימה חשובה של דור התחייה להציג ניסוחים כאלה . 8 ( ד ) גילוי מנוסח ופרטי של הכלל . ( ה ) יצירות פואטיות ופרוזאיות של התחייה הספרותית החל מתקופת ההשכלה . הראי״ה הרבה להשתמש במונחים ״שירה״ ו״פיוט״ בצד ״ספרות״ . לעתים יש משמעות מוסיקלית לשירה ולעתים משמעות לירית . הקושי הוא, שהראי״ה לא טרח להגדיר את המשמעות של המונחים שנקט ולא ביקש להיות עקיב בשימושם . דוגמה לשתי המשמעויות גם יחד היא : ״הרוח האלקי מתגלה בקודש – בנבואה ; ובחול – 9 אולם מה שברור הוא, שהשירה מבטאת רבדים עמוקים בפילוסופיא ובשירה העליונה״ . של הנפש ושל המציאות כאחד . באותה מידה היא מבטאת את דרכי המבע של רבדים אלה . ב ין ס פרות למ וס יקה הגאולה הי...
אל הספר