4 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית בספרות הפרשנית לכתבים הביולוגיים והפסיכולוגיים של אריסטו, אולם החוויה האסתטית לא הייתה בעלת משקל מהותי במסורת הרציונליסטית בימי הביניים . יתר על כן : היחס לאישה ולזוגיות עיצב גם את התפיסה, שבחירה באישה מסיבות של יופי חיצוני או של סיפוק היצר היא שלילית . מכיוון אחד ראתה המסורת השכלתנית במשגל פעולה בזויה, שאלמלא יישובו של עולם לא היו נזקקים לה כלל . מכיוון אחר דחו הספרות האסקטית הפרושית בחסידות אשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה וספרות המוסר הקבלית את היופי החיצוני של האישה . תמונת מצב זו השתנתה במידת- מה בתקופת הרנסנס, בין השאר בגלל ירידתה של המסורת השכלתנית בתקופה זו . מושג היופי והיצירתיות האמנותית הציבו אתגרים ויצרו מערכת שיקולים לא פשוטה לפני ההגות הדתית . מצד אחד המקרא מציין את היופי כמעלה, על יתרונותיו וחסרונותיו . יופייה של רחל מופיע כתכונה נערצה בעוד שיופיו של יוסף גורם לו להיקלע לניסיון ולפיתוי . ספרות החכמה ידעה להזהיר מהיופי, בעוד ששיר השירים האדיר את הגופניות וראה בה מעלה טבעית . לתוך סבך זה נוצק החומר התלמודי והמדרשי המושתת על מסורות ואסכולו...
אל הספר