יעקב ברנאי 334 אני נמנה עם הסבורים שאכן הייתה אסכולה כזאת שאליה היו שייכים הדור הראשון של היסטוריונים של עם ישראל באוניברסיטה העברית ורוב אנשי הדור השני ( מהקמתה בשנת 1925 ועד שנות השבעים של המאה הקודמת ) , על כך הרחבתי בביוגרפיה שכתבתי על 7 שמואל אלמוג נתן באסכולה סימנים : רציפות, ייחוד, אחדות ההיסטוריה שמואל אטינגר . 8 וסבורני שהגדרות אלה אכן מייחדות אותה . אמנם כמה היהודית ומרכזיות ארץ ישראל, מיסודות אלה קיימם גם אצל היסטוריונים שקדמו לאותה אסכולה או פעלו במקביל לה, אך אצלם הם קיבלו אופי טוטלי . מנחם שטרן הגדיר זאת כך : אפשר שלא כל ההיסטוריונים שפעלו בירושלים ואף באוניברסיטה יסכימו להיות כלולים באסכולה זו . . . אך אם ניקח כנקודת מוצא את ההגדרה שתחול על כלל המשתתפים, על אף השוני הרב שביניהם, תביא בחשבון את מגמתם לתאר את תולדות ישראל כתולדות אומה חיה . . . על האספקטים השונים והמגוונים של חייה, ולא במוצהר את תולדות היהדות . 9 המסמך הוא רישום של דיון בעקבות 'תזיסים' שהניח חיים הלל בן-ששון, אחד מחשובי הדור השני של האסכולה הירושלמית . כעשר שנים לאחר מכן ערך בן-ששון את שלושת 10 שכתבו שישה ...
אל הספר