אברהם גרוסמן 274 המקרא ובדרשות חז"ל כבשלו ולא ראה עצמו כפוף לפירושים שהציעו קודמיו . הוא העיר במפורש שאין הוא רואה עצמו מחויב לדרשות חז"ל ; הוא פירשן על פי השקפתו או 3 לעתים אף טען שפירושיו ודרשותיו עדיפים שהתעלם מהן במודע בלי להעיר על כך דבר . מאלה של רש"י ושל פרשנים אחרים . מגמותיו לבקר ולחנך את בני דורו עולות בבירור מרבות מדרשותיו . פירושו לתורה ( 'כלי יקר' ) , שחיבר בערוב ימיו, זכה לפרסום רב . בספר זה, כבספריו האחרים, כלל רבים מהגיגיו האישיים תוך שהוא קושר אותם לכתובים באופן מלאכותי . בהקדמה לספר ובמקומות שונים בפירוש עצמו הדגיש כי מטרתו לבחור בפירושים הקרובים לפשט הכתובים : 'וכל דברי קרובים לפשוטו מאד, ולפעמים יש בהם 4 גם קצת רמז' . אפשר שזו הייתה משאלת לבו של ר' אפרים ואפשר שחיבתו הגדולה לפירושיו, לחידושיו ולחידודיו גרמה לו לתארם כקרובים אל הפשט . במקומות הרבה דרשותיו יפות ומעידות על חריפותו היתרה, ואולם הן רחוקות עד מאוד מן הפשט . בפירושים המובאים להלן מצויות דוגמאות לכך . את דבריו נהג לתבל בכתובים ובמליצות מן המקרא, ולעתים 5 קרובות בשינוי משמעותם . א . השליחות ותחושת הרדיפה התו...
אל הספר