חואן איגנסיו פּוּלִידוֹ סֶרָאנוֹ 198 של המוֹרִיסְקוֹס ( moriscos ) מאנדלוסיה ומממלכת ולנסיה, ובמועד סמוך יותר לענייננו הוא שימש גזבר כללי של ימי חגיגת החתונות המלכותיות שהתקיימו ב- 1615 בין בית המלוכה הספרדי ובין בית המלוכה הצרפתי . לאחר ההישג האחרון הזה, שחתם מאה שנים של שירות המשפחה לבתי אָוִויש והבסבורג, נדמה שהגיעה העת לפנות למלך בבקשה יוצאת דופן . על אף שמוצאה היהודי של משפחת שימנש היה ידוע, רבים מבניה נהנו מכיבודים של אצולה, ממשרות במנהל המלכותי ומהטבות כנסייתיות . מה שאנטוניו שימנש ביקש מפליפה השלישי בסוף מלכותו היה זכות יוצאת דופן שהכתר נתן בעבר רק במקרים חריגים . בתמורה לשירותים הרבים שמשפחתו העניקה במאה השנים האחרונות, הוא ביקש שתינתן לכל אילן היוחסין שלו, החל בסבו דוארטה שימנש ואילך, הזכות להיחשב נוצרים ותיקים . כלומר שהוא וכל בני משפחתו החיים, וכן כל צאצאיהם שייוולדו בעתיד, יזכו לנצח באפשרות לשאוף בכל עת לכיבודים, למשרות ולהטבות בלי שיוצב בפניהם סייג בשל מוצאם היהודי הידוע . על המלך יהיה להכריז על כל אילן היוחסין כנקי מהכתם היהודי, לנצח . זו ללא ספק זכות נדירה ויוצאת דופן ....
אל הספר