פרק שישי

פ"ו מ"א – טהרות 201 המקרה מסופר בתוספתא שהובאה בפירוש הפרק הקודם ( מ"ו ) : – טמאספיקוהיחידרשותכשהוא ובאחרונה,עליומתחלפותהכתותוהיו,לחמתןמגיניסראותומוליכיןשהיואחדבמסוכןמעשה" ) . 666" ( פ"ו ה"ז, עמ'בלבדהאחרונהכתאלאטמאוולאחכמיםלפנימעשהובא . בידןמתנמצא טהורספיקושות הרביםרכשהואהחולה היה חי ומת בזמן המסע, לכן יש לפרש שמת רק לאחרונה . אם התגלה שמת מניחים שמת רק עתה, ורק הנוגעים בו לאחרונה טמאים, ואם התגלה מותו – לפי רבי שמעון – מפסקתשות הרביםראומרבי שמעון רברשות היחיד יש להניח שהוא טמא למפרע . אם מותו התגלה ברשות היחיד השנייה הוא טמא מאז כניסתו לרשות הרבים הראשונה . שתי דרכים להבנת דברי רבי שמעון . דרך אחת היא שהוא חולק על חכמים . לדעתם אם נכנס לרשות היחיד הוא ון רק מפרשטמא למפרע, מאז כניסתו לרשות היחיד בפעם הראשונה . הדרך השנייה היא שרבי שמע את דברי חכמים, וכך מפרש הר"ש . התוספתא מפרשת במפורש שרבי שמעון חולק על חכמים : 243 לחנותהנתוןהמסוכן" ורבי,טמא,שנייהלחנותוהחזירוהומסטיוהוציאוהו . טהור,לסטיוונכנס היהמתלומריכולשאינו,למפרעמפסקתהרביםרשות,אומרשמעוןרבישהיה,מטהרשמעון ) . החנות היא רשות היחיד, וה...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל