פרק שלישי

פ"ג מ"ג – טהרות 96 . בחורבת שחדה . צילם ד' רביבבית הבד . א 9איור . בית הבד בחורבת בית לויה . צילם מ' בר דרומא . ב 9איור פ"ג מ"ג – טהרות 97 . משנתנו קובעת בפשטות שזב רגיל מטמא במשא ההלכה הזאת מטמא במשא חוזרת במקורות רבים כלומר כלי . איננו מטמא באוהלואילו המת , ואדרבה שומעים אנו שיש דברים שהזב מטמא במשא ) אירניות , חורניות ( כאלה הם הלפסים העירניות . ואם הזב נושאו טמא , הנמצא באוהל המת טהור אך . צדוק חולק וסבור שאינן כלי גם לגבי טומאת הזב ' רבי אלעזר בר . ולכן אינן כלי , שאינן צרופות וכן משמע מסדרת משניות ) . ילותה ומקב " ב מ " משנה עדיות פ ( ברור שבדרך כלל הזב מטמא במשא ) . ומקבילות רבות נוספותג ; זבים פ"ד מ"ג " ג מ " טהרות פ ; ג " א מ " כלים פ ( אתשמין : "תוספתאלחלב, כדברי ה ( וולדות ) ולצמר ועזרשלבגודלהשהכבשהמדגישיםל " חזבספרות אתהגוזלה"ד ) , וכן : " . . . " ( בבא מציעא פ"הגוזזותשהןמפניהרחליםואת,חולבותשהןמפניהעזים . . . " ( תוס', בבא קמא פ"י ה"א ) . אםוחלבהעז . פעמיםוחמשהארבעהלואפי,וגזזהאצלוונטענההרחל " ברחלותאלאנוהגאינוהגזוראשיתכן, כדוגמה לגנבה נאמר שהרחל ( כבש ) נגזזה והעז נחלבה . ל...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל