פרק שני

פ"ב מ"ו – כרך אליםכ 124 שנה, ראשונים ואחרונים, פירשו את המילה "לימודים"פסים אלו מכונים "לימודים" . מפרשי המ כנסרים או כקרשים של עץ . הסבר זה מתאים למשנה במועד קטן פ"ב מ"ב, אולם אין הוא מתאים למשנתנו העוסקת בכלי עץ ובתיקונו . לדעתנו מבחינה לשונית "לימודים" הנזכרים בספרות התנאית תנור שבא מחותך מבית : " ששנינו במשנתנו להלןהם לעולם חיבור וקישור של כלי חרס, כאותה ( פ"ה מ"ט ) , כי בשעה " האומן עשה בו למודין ונותנן עליו והוא טהור, ניטמא סילק את הלמודין טהור שסילק את הלימודים התפרק הכלי ובטלה טומאתו, ולכן אנו מתקשים לקבל את הפירוש המוצע . 189 ) Λ ( למדהלדעתנו הלימודים הוא כלי בצורת האות היוונית גם הסברו של בראנד לגסטרא קשה, . שהרי אם היא חלק מכלי, מדוע המשנה מקשרת אותה דווקא לכבשן, ולמה המשנה מתנה את ההלכה בכך שהכלי נמצא בכבשן ? ) שתרגומו העברי הוא Gastra ( αρτσάγ לדעתנו יש לפרש שהמילה גסטרא באה מיוונית, מהשורש ר, והוא דוגמה לכל כלי שנשבר לרוחבו בזמן הצריפה, אפילו אם הואבטן ( בטן האדם ) , כלומר כלי קעו 190 גדול . בתוספתא שנינו : "גסטרא שנסדקה בכבשן, כיצד משערין אותה ? אם היו שבריה שוין, ותוכה ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל