פרק עשרים ותשעה

מ"אכ"טפ – כלים כרך ד 242 הלובשאותויורידהרביםלרשותבושביציאהחששוישהאצבעותעדהסודראתלמתוחניתןכן,אם . רגילבלתישימושכמובןהיאהצעיףבעזרתהחניקה . חוםמרובאו , דעתבהיסח בסודרין שלהן, ולא הרטנין בלבד אמרו אלא כל אדם, אלאעוד נאמר בברייתא אחת : "הרטנין יוצאין שדברו חכמים בהוה" ( תוס', שבת פ"ה הי"א ) . כפי שהראה ליברמן הרטנים הם הרצים ( רהטנים ) , והם 274 לובשים את הסודר כך שלא יכסה את גופם . תחילת סוגיית הבבלי המזכירה את הברייתא ( שבת קמז ע"א ) עוסקת בטלית שעל כתפו . ש " והר , ש אומרים שהוא כובע " בעל פירוש הגאונים לטהרות על אתר והר . המילה נדירה – טיןהטר ] ו [ . הקושי בפירוש זה הוא שהפיליון מופיע בכל עדי הנוסח כבגד בפני עצמו . מזהה אותו עם הפיליון והפליון . ςηρήιτ או ςαράιτ בערוך השלם מפרשים את המילה כמילה יוונית שמשמעה צעיף ראש, והוא אריג מלבני גדול שעטפו בו את כל הגוף , Pallium הפיליון הוא הבגד הרומי הנקרא – שלראש אורך הנימים – שש אצבעות . ) ו " ז מ " ראו לעיל פכ ( פעמים רבות וניתן היה ללבשו בדרכים אחדות אפיקרס הוא – ושלפיקרסין עשר . בציורי פסיפס רומיים אין מבחינים בנימים אלו . שהיה מקובל אז : הו...  אל הספר