פרק עשרים וחמישה

מ"טהפכ" – כלים כרך ד 155 , ופך לכליבפרקים לעיל נדונה באריכות השאלה מתי כלי ה . ושבעליו יחשוב להשתמש בו , שהפך לכלי 156 ולכל כלי נקבע שלב אחר שהוא גמר המלאכה שלו גורם המחשבה נדון במספר קטן יותר של . ורק לעתים רחוקות יותר מרכיב המחשבה , משום שבדרך כלל המעשה מגדיר את הכלי , משניות נדון מרכיב זה משום שתינוקות חקקו את הכלי והוא כלי רק ) ו " ז מט " פי ( לעיל , למשל , כך . משמעותי 157 " מחשבה " לאלו אין ; למשחקיהם 158 ולכן המשנה קובעת שיש להם מעשה ואין להם מחשבה . ואינו מתבטל ) , כשבעליו או העולם מגדירו ככלי ( הכלל במשנה הוא שכלי הופך לכלי רק במחשבה שבירה מבטלת כלי – המעשה מבטל [ מיד המעשה ] . כלומר הכלי נשבר , אלא אם כן נעשה מעשה שבירה גם – ומיד מחשבה , הכלי יוצר התייחסות אחרת לשאלות הטהרה שלושינוי ; שנעשה קודם כלי שנעשה ובעליו התחרט – ומחשבה אינה מבטלת לא מיד המעשה , מבטלת כלי שחשבו עליו ככלי דוגמה מוחשית להלכה זו תובא ) . חשב להשתמש בו למשהו שאיננו כלי ( על כך ואינו רואה בו כלי אין הכלי ) תכנן להשתמש בו ככלי ( אם חשב על החפץ ככלי – מחשבהולא מיד ) , ט " ו מ " להלן פכ . ולא די בשינוי מחשבה )...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל