פרק שלישי

"אפ"ג מ – יוםטבול 54 " ( ספרא, שמיני פרק י"א ה"ט, נו ע"ג ) . הספרא מצטטהואלומרתלמוד,בגורןשבססןפיעלאףיכול אפוא את משנת עוקצין כאילו היא עוסקת בחיבור גם לעניין הכשרת כלים . לגוש עדיין מחובר בקצתו לגוף הכיכר או – מקצתבומעורהנחתכו ממנו פרוסות, – שנפרסאוכל אוחזאםאומריהודהרביכמוהוהואהריעמועולהוהקטןבגדולאוחזאםאומרמאיררביהלחם, אם אוחז בחלק הגדול והחלק הקטן נגרר אחריו ועדיין יש – כמוהוהואהריעמועולהוהגדולןובקט כדי שיהיה זהכאן חיבור ( שהפרוסה לא נותקה ) סימן שהפרוסה מחוברת חלקית לגוף האוכל, ודי בכך , ורבי יהודה דורש שרק אם הגדול נגרר אחרי הקטן אזי זה חיבור לטומאה, אבל ""חיבור לטומאה אם אוחז בחלק הטהור והחלק הטמא נגרר עמו זה – בטהוראומרנחמיהרבילהפך אין זה חיבור . רבי נחמיה . ההפך מ – בטמאמים אומריםוחכחיבור, אבל אם הטמא גורר את הטהור אין זה חיבור, רבי נחמיה וחכמים משתמשים בשיטה הלכתית אחרת מזו של קודמיהם . לדעתם לא הגודל קובע אלא יןאוחזבעלהאותוזולאחשדרכואתשהם שלמים ולא נפרסו, – ןהאוכליכלושארהסטטוס ההלכתי . הרשימהחיבור הוא מה שדרכו להיות ידית לאוכל, כגון – בקלחאותואוחזיןובקלחבעלהאותו שבמסכת עוקצין ....  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל