דב שוורץ הציונית הדתית . כלומר לפי טענה זו הנצי״ב איננו ״מבשר״ הציונות הדתית, ואפילו לא טיפוס הרב הציוני הדתי . ההבחנה שאציע היא, שהנצי״ב היה שמרן באופיו ובהליכותיו . הוא התרחק על פי רוב ממהפכנות מוצהרת . לעומת זאת הציונות הדתית היא תנועה שהמהפכנות מכוננת ומגדירה אותה . בעבר הצגתי ארבעה אפיונים של המהפכנות הציונית הדתית : ( א ) הגדרה וסטטוס : מבחינת ההגדרה הקבוצתית העצמית דחה הציוני הדתי את בלעדיות מעמד התא הקהילתי כביטוי של מיעוט דתי ( שומר הלכה ) , מאורגן היטב לעתים, אך חסר מאפיינים לאומיים וריבוניים . הציוני הדתי ביקש להמיר מעמד זה במעמד הלאום, שיש לו עצמאות מדינית ופולחנית, חבל אדמה, לשון עצמית ומאפיינים לאומיים אחרים . כלומר לפנינו מאיסה במצב נתון ובקשת סטטוס חדש . שלילת הגלות משתייכת למאפיין זה . ( ב ) משמעות תאולוגית : הציונות הדתית הִקנתה לגיטימציה לפעילות האנושית בעיצוב מאורעות אלוהיים וקוסמיים, כמו גאולה וקימום הלאומיות היהודית . יתר על כן : האירועים הקוסמיים חבים את ראשיתם לפחות לגורם האנושי . שוב אין הפעילות האלוהית האקסקלוסיבית גורם יחיד בעיצוב גורלם של אדם ועולם . המהפכנו...
אל הספר