סוף־דבר מסימן קריאה לסימני שאלה

מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 622׀ נחשף כאן ריבוי פניה של הרטוריקה של המניפסט, דרך הדגשת הממד הארגומנטטיבי- הדיאלוגי של הז'אנר . המניפסט הוא תגובה על התבטאויות קודמות ופנייה אל הקוראים בבקשה כלשהי, גם אם מנסחי המניפסט מעמידים פנים שהם אינם מגיבים על דבר ואינם מבקשים דבר . מטרתם של מנסחי מניפסטים לעולם אינה רק הצהרה על כוונות או על עקרונות והבאתם לידיעת הציבור, אלא הצהרה על שונוּת, על התבדלות ממשטר משמעות קיים, על-מנת לגייס את הקוראים ולבקש מהם הכרה, לגיטימציה או השתתפות . הדגשת ההיבט הדיאלוגי של ז'אנר שנתפס באופן מסורתי כז'אנר מונולוגי מובהק ופרדיגמטי, התאפשרה בעקבות בחינת אוסף חדש של טקסטים — מניפסטים מייסדים עבריים — אשר נבדל מאוד באופיו מקורפוס המניפסטים המודרניסטיים האירופיים ההיסטוריים, השגור בחקר המניפסט . המסורת המניפסטית האירופית נושאת עמה את המטען הרטורי, הלשוני והערכי של הטקסטים הארכיטיפיים של הז'אנר : "הצהרת זכויות האדם והאזרח", "המניפסט הקומוניסטי" ובעיקר המניפסטים של המודרניזם והאוונגרד ההיסטורי, ובראשם אלה של הפוטוריזם האיטלקי . במסורת זו התקבע המניפסט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן