"תחי רפובליקת האוהלים!": שירון המהפכה

221 מניפסטים מייסדים במפנה המאה העשרים ואחת הניסיון לערער את מעמדה של השירה כנכס אינדיווידואלי של יחידי-סגולה, ולהפוך ׀ אותה לפעולה של השמעת קול במרחב הציבורי ולנחלתו של הציבור . בכמה מניפסטים מייסדים קודמים, ביניהם אלה של כתבי-העת השותפים בהכנת שירון המהפכה , הוצהר על כוונה דומה : ב דקה ( 2006 ) נכתב כי "השירה הסתגרה מזמן במגדלי השן . [ . . . ] 'דקה' רוצה [ . . . ] להחזיר לשירה את האנרגיה של הופעות רוק, את חווית הקרנבל, ואת הדיבור שברחוב" ; מאגמה ( 2006 ) שאף "להוריד [ את השירה ] ממושבה הרם ולחככה באבני הרחוב" ; ו מעין ( 2005 – 2006 ) שאף ל"ניתוץ כותל הבטון בין 'שירה' ובין ה'חיים'" . אולם שירון המהפכה לקח את השאיפות הללו צעד אחד קדימה — זהו פרסום שנוצר כתגובה מידית על אירועי המחאה החברתית, ויוצריו נטלו חלק ממשי ופעיל באירועים אלה . שירון המהפכה מטשטש את הגבול בין פרסום ספרותי לבין פרסום מניפסטי-פוליטי בכל היבט שלו . אמנם, רבים מהמניפסטים המייסדים שהוצגו כאן השתמשו במטפורות מהעולם הפוליטי כדי לתאר עמדות בעולם הספרות והאמנות . כך, לדוגמה, במכתב הגלוי של דורי מנור שליווה את הופעתו של הו ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן