מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 88׀ מחנכים ומורים, הוגים ויוצרים, סופרים ואמנים, פעילי תרבות ואנשי מעשה, חוקרים ואנשי מדע, פוליטיקאים ומנהיגים, אנשי ציבור ומסתופפים בביתם, שאינם משלימים עם אובדן החזון ואפס המעשה, שמחפשים דרך [ . . . ] בח"ץ יבואו מאמרים ורשימות, מחקרים ופרקי הגות, יצירות ספרות ואמנות, דברי ספרות וסימפוזיונים, ראיונות ותחקירים, קטעי שיח ובמות-ויכוח הפתוחים כולם לשאלות הרוחניות והחברתיות, הלאומיות והאנושיות של עמנו, שהן שאלות היסוד של החינוך המכיר באחריות הכבדה המוטלת עליו בבניינה של החברה הישראלית . אין לח"ץ [ . . . ] מחוייבות מפלגתית כלשהי, והוא מבקש להיות במה עצמאית וחופשית לדיון מעמיק ומקיף בשאלות הקיומיות של החינוך והתרבות בישראל, שהן אף השאלות הקיומיות של מדינת ישראל ועם ישראל . למרות המניפסט המבטיח, רק ארבעה גיליונות פורסמו לפני שהפסיק כתב-העת את הופעתו . מניפסט שאפתני זה הוא אם כן שולי מבחינת השפעתו האקטיבית על עיצוב התרבות העברית, אבל הוא מתפקד כחוליה אורגנית בתהליך הבנייתו וחיזוקו של המניפסט כז'אנר . לא רק שהמניפסט של כתב-עת "קיקיוני" זה נענה ל...
אל הספר