6. "מניפסט הוא תמיד וגם אף־פעם לא!"

מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 47׀ אידאליסטי . אוטופי . אווקאטיוי . אבסורדי . אמוציונאלי . אנטיתזי . ואפוקריפי . 152 ( * המלצה בלבד ) כפי שמשתקף מן הקטע הרפלקסיבי והאירוני הזה, המתחים והסתירות לא רק אינהרנטיים למניפסט כז'אנר, הם גם במידה רבה מה שמייחד אותו כז'אנר . לא ייתכן מדריך לכתיבת מניפסטים שינחה מה "רצוי, מומלץ, וכדאי שמניפסט יהיה", כי מניפסט הוא אכן "תמיד וגם אף-פעם לא" : "תמיד" — בגלל המאפיינים החוזרים, הקונוונציות הקבועות ופעולות הדיבור הטיפוסיות ; ו"אף-פעם לא" — בגלל ההתנגדות העיקשת לגנריות, השאיפה להתבדל, להציג דבר-מה שאין לו תקדים, לחמוק משלטונם של משטרי משמעות . עמדתו של המניפסט, כפי שהוצג כאן, היא עמדה מתעתעת ומלאת התנגשויות : המניפסט ממוקם במרחב שבין תאוריה וכתיבה ביקורתית לבין מימוש מעשי ופעולה בעולם ; בין התנגדות לממסד לבין תשוקה להתקבלות ולצבירת השפעה ; בין טקסט דקלרטיבי פונקציונלי לבין אובייקט אסתטי עצמאי . מניפסטים מבקשים להוות נקודת פתיחה להמשך הדרך, סימן ואות לבאות, אולם הם בהכרח מקפיאים רגע בזמן, רגע שכל הצהרה המובעת בו עלולה להצטייר בהמשך כדיב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן