מילים כדרבנות: מניפסטים ואלימות

65 על מניפסטים דרך השדה הסמנטי של "מלחמה" . במונחיהם של לייקוף וג'ונסון, ניתן לזהות ׀ בכתיבה הביקורתית על- אודות מניפסטים את מטפורת- העומק "מניפסט הוא 119 המניפסט, כמעשה- דיבור, נתפס בו- בזמן כהכרזת מלחמה וכלוחמה מלחמה" . 121 ומילותיו 120 המניפסט מתואר כ"שדה- קרב",ממש — מניפסטים "יורים לכל עבר", 122 כותרותיהם של מחקרים אחדים ממחישות מתוארות לעתים קרובות כ"כלי- נשק" . 123 Paper Wars 124 ו מלחמות את המערכת המטפורית הזו, ביניהן Paroles de Combat , 125 הדיוֹ . "אלימות ודיוק" ) “Violence and Precision” ( הם מה שדרוש, לפי מרינטי, כדי לכתוב מניפסטים . חמושה בהכרה זו, יצרה ביקורת המניפסטים במהלך השנים זיהוי מוחלט כמעט בין תנועות דוגמת הפוטוריזם האיטלקי, שאלימות היא חלק מהאידאולוגיה שלהן ואשר עשו שימוש אינטנסיבי במניפסטים על-מנת להביאה לידי ביטוי, לבין המאפיינים הקבועים המזוהים עם המניפסט כז'אנר באופן כללי . המניפסט מזוהה באופן קבוע כז'אנר אלים ואגרסיבי, הטון שלו מתואר כמתגרה וכבריוני, וסגנונו מוצג כבעל מאפיינים "טרוריסטיים" . גם מבחינת ההתכוונות האותנטית כביכול של כותביו, ולא רק מבחינה 126 והב...  אל הספר