פרט אחד קטן : מטרת החינוך 359 להיסטוריונים של השואה שהם בני הקיבוץ . אנחנו מאמינים שהם ידאגו טוב יותר למוזיאון שלנו מאשר היסטוריונים שכירים . אנחנו מוכנים לממן לך לימודי היסטוריה בכל אוניברסיטה שתרצה, אפילו בחוץ לארץ . בסיום לימודיך תצטרף לצוות החוקרים במוזיאון . מה דעתך ? " . צבי לא הימר עליי סתם . בכיתה י"ב כתבתי עבודת גמר על היודנראטים, שבה ערכתי השוואה בין "יודנראטים טובים" ל"יודנראטים רעים" . שרה שנר, רעייתו, הייתה המנחה שלי והיא כיוונה אותי בנחישות חסרת פשרות לכל המסקנות שלה בסוגיה סבוכה זו . העבודה קיבלה ציון גבוה, ושרה, כנראה, אמרה לצבי שכדאי להשקיע בי . לכן ההצעה של צבי לא ממש הפתיעה אותי . כאשר ניחשתי אותה בעודי נוהג בטרקטור למוזיאון, אמרתי לעצמי שזו עשויה להיות אופציה לא רעה . ממילא התכוונתי ללמוד היסטוריה באוניברסיטה בתום השירות ברפת . מה שהפתיע אותי הייתה התשובה שלי . היא הייתה מיידית ונחרצת : "אני לא רוצה לבלות את חיי עם ששת המיליונים", אמרתי לו . "גם אם אלמד היסטוריה ואהיה היסטוריון, לא אלמד ולא אחקור את תקופת השואה ! " . צבי שתק . לא ניסה לשכנע . יצאתי ממשרדו בתחושת הקל...
אל הספר