פרק ו דאיה קרישנה לחשוב ביצירתיות על יצירתיות

164 בעיית התיחום . אם אין בידינו לקבוע את תחום המדע ולהבחין בין "מדעי" ו"בלתי מדעי", מדוע שיהיה הדבר שונה ביחס לאמנות ? בעיית התיחום היא בעיית הקריטריון : יהיה הקריטריון שנאמץ אשר יהיה, תמיד ייוותרו מקרים יוצאי דופן או חריגים, ותמיד יהיה אלמנט שרירותי בבואנו להכריע מה ייכלל בקטגוריית האמנות ומה לא . יחד עם זאת איננו מהססים לסווג ולמיין ; מושג האמנות מצביע על משהו שנראה לנו חשוב או ייחודי מספיק כדי להיות מובחן מדברים אחרים ; אך מהו הקריטריון להבחנה כזאת ? אמנות היא דוגמה פרדיגמטית למעשה יצירה ) creative act ( . האם ניתן "לתפוס" אמנות מבלי לחשוב על כך שמישהו יצר אותה ? יתרה מכך, האם ניתן "לתפוס" אמנות מבלי להתייחס לחושים שדרכם היא "נתפסת" ? לרוב אנו מדברים על אמנות ויזואלית או שמיעתית . בדרך כלל אנו מדברים על אמנות שאולי אפשר למשש, אך לא על אמנות המושתתת על חוש המישוש לבדו . ומה ביחס לחושי הריח והטעם ? בהקשר זה אפשר להזכיר לדוגמה את "אמנות הבישום" ו"אמנות הבישול", אך הן לעולם אינן נחשבות באופן מלא ל"אמנות" או אפילו "אוּמנות" . מדוע בעצם לא ? מדוע רק העיניים והאוזניים אמורות "לייצר" אמנות ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד