137 למושא ההתבוננות עצמו . אעשה זאת בעזרת דיאלוג פיקטיבי קצר בין אלכסנדר מוקדון ו"סגפן הודי" ) סָאדְהוּ ( , כפי שמדמיין אותו ויקרָם צָ'נְדְרָה בספרו אדמה אדומה וגשם סוחף . 3 ברצוני לקרוא את הטקסט קריאה - קרובה בניסיון לברר מהו תפקידו של המתורגמן בדיאלוג של צ'נדרה, כמראָה שמטרתה לשקף לא רק את "התפקיד" שנטלתי על עצמי בכתיבת פרקים אלו, אלא גם את העובדה שיחסי הגומלין בין "אני" ו"האחר" ניצבים במוקד של כל תרגום בין תרבויות . המפגש הבין - תרבותי שאני חושב עליו הוא כפול : ראשית בין הקורא "המערבי" או הישראלי, איש המאה ה - ,21 לבין טקסט הודי עתיק דוגמת היוגה - סוטרה, ושנית בין "האני היומיומי" לבין "האחר הפנימי" שפטנג'לי מכנה פּוּרוּשָה . הווה אומר כי מחבר היוגה - סוטרה, בקריאה שלי, מתעניין ומתמקד ביחסים אני - אחר ומנסה ביצירתו "לתרגם את האחר", להצביע במילים על החוויה היוגית שמעבר למילים . האחרוּת הפנימית היא לא פחות זרה ומוזרה, ולאמיתו של דבר כמוסה ובלתי נגישה יותר מכל אחרוּת חיצונית שהיא . לפגוש את עצמי מחדש, להכיר בעצמי רבדים שלא יכולתי קודם לכן לחשוב או אפילו לדמיין – זהו לדעתי האתגר שפטנג'לי מציב ...
אל הספר