119 מחלה . במקרה של היוגה, ולא בהכרח של האָ יוּרְוֶדָ ה, ההנחה היא שהאדם עצמו יוצר את מחלתו או כובל את עצמו באזיקים, כפי שתיארתי זאת לעיל בפרפראזה על המשפט המפורסם של ז'ן - ז'ק רוסו . "המחלה" שהאדם יוצר והיוגה עשויה לרפא היא מעורבות - הזדהות - היקשרות ליומיומיות . היוגה, כמו האָיוּרְוֶדָה, מטפלת באדם, לא במחלה . המטרה במקרה של היוגה, אפוא, איננה מניעת "הישנות המחלה", כפי שהגדיר זאת הלבפס בעקבות הצָ'רָקָה - סָמְהִיטָא, אלא להראות לחולה — אם לחזור לטרמינולוגיה של קרישנה - צ'נדרה בהטצ'ריה — כי "המחלה" איננה "הכרחית" כי אם "וולונטרית", ולהציג בפניו אופציה של "בריאות" שלא הבחין בה עד כה, משום שהתרגל, התמכר או אפילו התאהב ב"מחלה" עד שהפך אותה ל"מחלתו" . הלבפס מוסיף ומצטט אינדולוג גרמני אחר, אלברכט וצלר, הטוען שהרפואה שונה מיוגה ובודהיזם בכך שהיא מבקשת להשיב על כנו מצב של בריאות שקדמה להתפרצות המחלה, בעוד שבודהיזם ויוגה אינם מושתתים על הנחת מצב ראשוני של "בריאות", והם מבקשים להנחיל מצב כזה בפעם הראשונה . 50 הלבפס חולק על וצלר וסבור, שגם יוגה, בודהיזם ואסכולות אחרות שעניינן מוֹקְשָה ) שחרור, "חופ...
אל הספר