232 | בראש גלוי במעגל סגור . למעשה, הקיום היהודי והתרבות היהודית הם שני פנים של מהות אחת . ההכרזה על קיום יהודי היא מעשה של תרבות, המשכו של הקיום היהודי הוא במסגרת של יצירה תרבותית . לכן, כל גילוי של קיום הנתפס כיהודי שייך למסגרותיה של התרבות היהודית, החל בתרבויות הקדם של העמים העבריים, ועד לתרבות העברית העשירה הנוצרת כיום בישראל, ולתרבות היהודית העכשווית, הגדולה והעשירה שבתפוצות . תרבותנו העברית והיהודית עמוקה בזמן מכל תרבות מערבית אחרת, הקיימת ברציפות מאז ועד היום . רק תרבויות המזרח הרחוק, תרבותן של סין ושל הודו עתיקות משלנו . תרבותנו נמשכת והולכת ללא הפסקה למעלה משלושת אלפים שנה עד ימינו אלה . בדורות רבים היה מצוי במרכזה העיקרון הדתי, כיוון שהקיום היהודי באותם זמנים היה מבוסס על אמונה ועל אורחות חיים דתיים . הדת היתה נוכחת ביום יום של הבית היהודי והרחוב היהודי באופן טוטלי, כשם שאמונות ודתות אחרות היו נוכחות בחייהם ובבתיהם של עמים אחרים, בעיקר עד שלהי ימי הביניים, אך גם אחר כך . מאליו מובן שהתרבות שנוצרה באותם זמנים נותנת ביטוי אותנטי מרכזי לנוכחות הדומיננטיות של הדת, אבל בצדה של תרב...
אל הספר