שאלת הכלליות של הנורמות מעניינת במיוחד בהקשר התנ"כי, שהרי רוב חוקי התורה מיועדים לחול רק על מי שנמנה עם "בני ישראל" . פרשת 24 והמיקוד "משפטים" מתחילה במילים "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", במי שאך זה קיבלו את התורה במעמד הר סיני הוא ברור . חלק מן הנורמות אף 25 לצד זאת, התנ"ך מכיר גם שיטות חלות באופן בלעדי רק על כהנים ולויים . 26 שניתנו לאחר המבול נועדותחולה אחרות של הדין . כך, "מצוות בני נוח" להיות בעלות תחולה אוניברסלית - כנורמות בסיסיות המחייבות את האנושות כולה, ובראשן האיסור על רצח, עוד לפני שזה נכלל בעשרת הדיברות : "שופך 27 כיום, התפיסה של נורמות אוניברסליות באה לידידם האדם באדם דמו ישפך" . ביטוי בעמדת היסוד של המשפט הבינלאומי, הגורסת שיש נורמות המחייבות את הקהילה הבינלאומית כולה כך שלא ניתן להסכים על סטייה מהן . נורמות 28 לעתים מתעוררות מחלוקות באשר להיקף המדויק אלה מכונות "יוס קוגנס" . של נורמות אלה, אך אין ספק לגבי הגרעין שלהן, שכולל בין השאר איסורים על עינויים ועל רצח עם ( ג'נוסייד ) . לבסוף, לצד התחולה הקהילתית ( של רוב חוקי התורה ) והתחולה הכלל ‑ אנושית ( של מצוות בני נוח ) - ...
אל הספר