זה מקובל לשלוח ילדים קטנים להילחם בשדה הקרב . ועם זאת, תופעה זו הייתה ועודנה קיימת והיא תלויה בנסיבות ובמידת חומרתן . כאשר בודקים מה גילם של הילדים הלוחמים מתברר שגיל זה שונה מתרבות לתרבות . כך למשל במאה התשע עשרה, בקרב בני שבט השיין ( Cheyenne ) שבצפון אמריקה, הייתה מקובלת תופעה של נערים צעירים בני 14 ‑ 15 שהם לוחמים לכל דבר ; במלחמת העצמאות של מדינת ישראל בשנת 1948 השתתפו כ ‑ 600 ילדים בני 5 . 10 ‑ ,15 וכ ‑ 24 מהם 25 ילדים מבני הדינקה שבסודן מתחילים לקחת חלק בלחימה בגילאף נהרגו ; 16 ‑ 18 ; ואצל שבטי המסאי והסמבורו בקניה הילדים הופכים למבוגרים ומוגדרים ככאלה רק לאחר שהם עוברים טקסי חניכה שבסופם הם הופכים לחיילים . במאה העשרים ( ואפילו במאה העשרים ואחת ) עדיין אפשר למצוא בחברות ובתרבויות שונות ילדים ההופכים לחיילים לכל דבר כבר בגיל העשרה, ואף קודם לכן . לעיתים ילדים אלה הם המובילים מלחמות ומאבקים מזוינים . כך היה במרד המאו ‑ מאו בקניה בשנות החמישים, בחזית השחרור במוזמביק בשנות השישים, במלחמות האזרחים בסיירה לאון ובליבריה בשנות התשעים, ובמרד המאואיסטים 26 בהודו, שהחל בסוף שנות השישים של...
אל הספר