15 הוא מעֵין מִקרו ‑ קוסמוס של פעילויות ומחשבות, ומרגעהחברה . ולפיכך הבית שאפשר להבין אותן אפשר להבין גם את הלכי הרוח של החברה . הארכיאולוגיה של משק הבית החלה לעסוק בניתוח אזורים ובבחינת היחס של אנשים לסביבתם הקרובה . בד בבד עם הגידול שחל בחפירה של אתרי מגורים, החלו ארכיאולוגים גם לחקור את החלוקה לאזורי עבודה בתוך הבית, לבחון את הממצאים ולהקיש ממיקומם על התפקידים והשימושים של חלק זה או אחר בו . אך מהו אותו משק בית הנזכר כאן ? אם כן, מדובר ביחידת המיון החברתית הבסיסית הנפוצה ביותר והקטנה ביותר שבה נעשות פעילויות שונות ומגוונות . אפשר לתפוס את הבית כיחידה המורכבת משלושה רכיבים : ( א ) רכיב חברתי - יחידה דמוגרפית המבוססת על קשרי משפחה ; ( ב ) רכיב חומרי - מבנה המגורים והמתקנים שבתוכו ומסביבו ; ( ג ) רכיב התנהגותי - הפעילויות הנעשות בו . אנו עדים לכך שיש אחידות רבה בפעילותם של משקי בית בתרבויות שונות - ייצור מזון ואריגה, צריכת מזון, אחסון מזון, שימוש בחפצים ובחומרים רבים וכן פעילות פולחנית . סביר להניח שפעילויות חוזרות ונשנות, בשונה מפעילות חד ‑ פעמית, הותירו את חותמן בעדות הארכיאולוגית . ...
אל הספר