שונים שענדו לרך הנולד . כך למשל נהגו לגונן על התינוק באמצעות ענידת קמע עין הוֹרוּס לצווארו נגד עין רעה ( איור 9 ) או קמע בצורת גליל שהכיל כתובות על פפירוס . הקמעות היו עשויים מעץ, מתכת ואפילו זהב . הכתובות השונות כללו ברכות לאלים המגינים על התינוק ואימו, וכן בקשות להגן על התינוק מפני מחלות ואסונות . על היחס לתינוק במצרים אפשר ללמוד גם מהעובדה שילדים חולים במצרים זכו לטיפול ולא נזנחו או ננטשו לגורלם . על 38 שבהם היו קבורים ילדיםכך מעידים הממצאים בשני קברים בדיר אל ‑ מֵדינה, בעלי מוגבלויות קשות שחיו שנים אחדות ואף נקברו עם מנחות קבורה . גם במסופוטמיה, בשומר ובאכד ישנן עדויות על האופן שבו ניסו ההורים לגונן 39 על התינוקות ולטפל בהם . על כך אפשר ללמוד במעט ממקורות כתובים שונים - שירי ערש ולחשים העוסקים בחיי היום ‑ יום של ילדים, שירים להרגעת התינוק, כשפים ולחשים נגד שדים ועין רעה ולחשים נגד מחלות ילדים . שירים ולחשים אלה לא חייבו נוכחות של כוהן דת ועסקו בבעיות המטרידות את האם ואת תינוקה, בעיות המעסיקות הורים גם בימינו, כגון הרדמת התינוק והאכלתו . כזה הוא, לדוגמה, לחש להרגעת ילד : "יֶלֶד, יוֹ...
אל הספר