נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי | 103 ( - Agarwal, Epstein, Oppenheim, Oyler, & Castro, 2010 ; Cochran Smith, Shakman, Jomg, Barnatt, & McQuillan, 2009 ) . חוסר הבהירות וריבוי המשמעויות נובע מכך שחינוך לאחריות לצדק חברתי הוא מושג תְלוי הֶקשר, כך שכל מורה נדרש לפתח תפיסות ופרקטיקות המותאמות לתלמידי כיתתו ולתפיסותיו - הוא את המושג, וגם למדיניות המערכתית . במרוצת השנים התפתחו שתי גישות עיקריות לחינוך לאחריות לצדק חברתי כלפי מהגרים ומיעוטים : גישה התומכת בהיטמעות אוכלוסיות מיעוטים ובאינטגרציה שלהם בחברה ההגמונית תוך הכרה בזכותם לשוויון ( תמיר, 1998 ; Cascio & Lewis, 2012 ) ; וגישה התומכת בהיבדלות של קבוצות מיעוט ובמתן לגיטימציה לשימור השונות והכרה בייחודיות שלהם ( 2011 Baratz, Reingold, & Abuhatzira, ) . חינוך לאחריות לצדק חברתי, כפי שהוא נדון כאן, הוא המשך ישיר של ההשקפה ההומניסטית - ליברלית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה - 20 . במובן זה, חינוך לאחריות לצדק חברתי מושתת על אידיאלים של כבוד ושוויון ערך האדם, ומטרתו לאפשר הזדמנות הוגנת לחיים מלאים וראויים לכול . לשם ...
אל הספר