פרק 9: "המרד הוא רק תו אחד בפרשה": השינויים בתפיסת ה"גטו" כמייצג השואה בהקשר של עיצוב הנצחת השואה בישראל

216 | ייצוגים : מציאות, חיקוי ודמיון - עיונים ביקורתיים בנסיבות חברתיות ופוליטיות, לכן היה דינמי ולא סטטי . רוצה לומר, כל חוליה התייחסה ל"גטו" ברוח תקופתה, ורוח זו היא שהעניקה ל"גטו" את זהותו כמייצג של אותם ערכים שנתפסו כאותנטיים . בחינה כוללת של תהליך המסירה חושפת את הטרנספורמציה שעבר המונח "גטו" . אומנם מאמר זה עוסק בתקופה קצרה בת תריסר שנים, אך בתוך המכלול של עיצוב תודעת השואה בישראל יש לפֶרק זמן זה משמעות קריטית גם בגלל קדימותו הכרונולוגית וגם בשל משקלו היחסי בתוך כל פרק הזמן שבו מדינת ישראל והחברה הישראלית מנציחות את השואה . השימוש הראשון במילה בהקשר של יהודים הופיע בשלהי המאה ה - 15 במשמעות של מזח שממנו מלחים ג'נוביזים מכרו לשמד יהודים מגולי ספרד ( סרמוניטה, תשכ"ג ) . אולם מהשליש הראשון של המאה ה - 16 התקבע באירופה המונח כמייצג של מרחב אורבני המשרת מדיניות אנטי - יהודית של ההנהגה המקומית, שתכליתה צמצום המגע בין יהודים לנוצרים לעניינים כלכליים בלבד . בשלהי המאה ה - ,18 עם מתן האמנציפציה בחלק ממדינות אירופה, החלו הגטאות, כלומר הרחובות שייעדה כל עיר ועיר למגורי יהודים, להתרוקן מיושב...  אל הספר
מכון מופ"ת

המכללה האקדמית לחינוך גורדון