פרק 1 : על ייצוגים בתרבות החזותית | 27 אם אותו אסיר לשעבר ייזכר לפתע בחבריו שנותרו כלואים ויוחזר למקומו הקודם במערה, תהיה זו טרגדיה . האיש יספר לחבריו מה ראו עיניו מחוץ למערה, והם ימהרו לפקפק במידת השפיות שלו . ככל שיעמיקו לשאול על אודות המציאות שנחשפה בפני חברם, הם עלולים להסיק כי מוטב שלא לצאת כלל מן המערה ולהיחשף לאמיתות מערערות . ספק רב אם האסיר לשעבר יצליח לשנות משהו אמיתי ומהותי בדפוסי החשיבה של מי שנותרו בתוך המערה . האסירים המורגלים בתיאטרון הצלליות עלולים להחליט שמוטב שלא להקשיב כלל לאדם כזה, בהיותו משוגע, חריג, פרובוקטור וגורם מפלג, סוטה ומסוכן המפקפק במסורות וכופר בעיקר . בכל זאת, "משל המערה" המופתי הזה של אפלטון, מהפילוסופים הבולטים ביוון העתיקה, מודע לכך שבני האדם עלולים להיסחף במערבולת של שקרים וחשכת מוחין מצד אחד, אך מגלה אופטימיות באשר לאפשרות להיפטר מחשכת הבורות ולזכות באורהּ של התבונה מצד שני : יש שני מיני מבוכה המטרידים את העיניים, ומשתי סיבות : בהחליף אדם אור בחושך, וחושך באור . והיה מאמין שהוא הדין גם בנשמה, וכל אימת שיראה אחת שנתבלבלה ואיננה יכולה להכיר דבר, לא יהא...
אל הספר