פרק רביעי

261פ"ד מ"א – ברכות אני תכפתי גאולה לתפילה ונלכדתי באנגריה להוביל הדס – ירו', פ"א ה"א, ב ע"ד ( פלטין" 1 את הארמון ] בשביל לראות [ משלמים ממוןלארמון . אמרו לו רבי ! רבים הם בני אדם . "אמר ) רבי אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה ? לאוהבו שלמלך שבא והרתיק על . רבי זעירא ) ירו', שם ( פתחו שלמלך . יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג" ג על הבטחת השכר המוצעת . מכלאינו מתנגד לצורך לתכוף קריאת שמע לתפילה, אך מלגל מקום, משמע מדבריו שהיה זה כבר נוהג מוכר . מצד שני, נימת ההטפה מראה כי חכמים 2 נאבקו להשריש את הנוהג בציבור . ביטוי אחר להלכה זו היא הקביעה בתוספתא : "אין אומרין הכפורים"דברים אחר אמת ויציב, אבל אומרין דברים אחר תפלה, אפילו כסדר וידוי של יום . ) פ"ג ה"ו ( המסורת שיש לסמוך גאולה לתפילה, והשכר הצפוי למי שעושה זאת, נשמרה בבבלי משמו של . אנו מכירים קבוצה זאת בזכות ) ט ע"ב ( רבי יוסי בן אליקים בשם "קהלא קדישא דבירושלים" 3 שש פעמים שהיא מופיעה בהן, כולן בתלמוד הבבלי 4 לן . חבורה מיוחדת זו, שתיזכר גם לה , כללה מתלמידיו של רבי מאיר, ופעלה בשלהי המאה השנייה . בין המעשים...  אל הספר