פרק שלישי

פ"ג מ"א – ברכות 125 1 ומן התפילין ה זו לא . מהירושלמי משמע שהלכ ) ה ע"ד ( בירושלמי שנוי : "תני ומן התפילין" – נכללה במשנה עצמה אלא היא ברייתא שחדרה למשנה, אך היא נמצאת כמעט בכל עדי הנוסח 2 ) להלן ( ובמסכת שמחות . יתר על כן, להלן נביא את שאלת הירושלמי לשם מה צריך היה לשנות דין זה, ומכאן שאף הירושלמי הכיר את ההלכה כחלק מהמשנה, והמילים "תני ומן ראשון של ברייתא מקבילה המוסיפה דינים נוספים . התפילין" הן חלקה ה בתלמודים יש הרחבה של ההלכה מדור יבנה : "תנו רבנן : אבל, שלשה ימים הראשונים אסור – להניח תפילין . משלישי ואילך, ושלישי בכלל, מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות ימי : ם הראשונים אסור להניח אינו חולץ, דברי רבי אליעזר . רבי יהושע אומר : אבל, שני תפילין, משני, ושני בכלל, מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות חולץ" . הגמרא ממשיכה : "אמר רב מתנה : מאי טעמא דרבי אליעזר ? דכתיב 'ויתמו ימי בכי אבל משה' . אמר כתיברב עינא : מאי טעמא דרבי יהושע ? דכתיב 'ואחריתה כיום מר' . ורבי יהושע נמי, הא 'ויתמו ימי' וגו' ! אמר לך : שאני משה, דתקיף אבליה . ורבי אליעזר נמי, הא כתיב 'ואחריתה חד יומא הוא . אמר ע...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל