הגירת יזמים לארץ ישראל המנדטורית: מחדלות הפירעון של ממשלת יוון (אפריל 1932) ועד הקמת בנק דיסקונט (אפריל 1935)

אורלי ק' מירון 452 3 ואכן נראה כי האידאולוגיה הציונית, שמצאה אוזן קשבת בסביבתם הגירה ליעד לאומי . החברתית של הפועלים ועובדי הכפיים, מצאה לה מקום גם בקרב אותם יזמים, ונתנה מענה להתגברות ההסתה נגד היהודים . הסתה זו באה לידי ביטוי בין השאר בעיתונים היווניים, 4 ולעתים אף התלקחה לכדי פגיעות ממשיות ביהודים דוגמת פוגרום קמפבל ביוני 1931 . אידאולוגיה זו בוודאי סיפקה מניעי הצדקה רטרוספקטיביים לעלייה לארץ ישראל . בעקבות שובל ולשם ( 1998 Shuval and Leshem ) — שטענו שאת ההגירות לארץ ישראל יש לנתח מתוך תפיסה מחקרית רחבה של הגירה, ולא להסתפק במסגרת הצרה של ההקשר הלאומי היהודי הקיומי, האידאולוגי, שהניע את המהגרים — אנסה לעקוב אחר הגירתם של העולים מיוון החל בשלב ההחלטה להגר וכלה בשילובם הראשוני העסקי בארץ ישראל — ארץ היעד . את ההגירה הזאת יש לבחון, על פי תפיסה זו, בהקשר היסטורי 5 עוד יש רחב של הגירות יהודים מיוון ליעדים ברחבי העולם בדגש ביעד המסורתי, צרפת . לחשוף רבדים אחרים על זה הציוני – האידאולוגי, בכללם התנאים הכלכליים שדחפו בעלי 6 במאמר עוד אטען שבחירתם של הון יהודים מיוון ומשכו אותם להגר לארץ יש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב