יחס הקיבוצים למוסדות ההשכלה הגבוהה: מדחייה והסתייגות להשתלבות

דורון טימור ואורי כהן 404 המשבר הכלכלי – חברתי החריף שפקד את הקיבוצים מאמצע שנות השמונים בא לידי ביטוי גם ביחס למוסדות ההשכלה הגבוהה . בעקבותיו התפתחה תרבות שעודדה אימוץ של תהליכי הפרטה לצד פתיחות והטמעה של השיח שהתנהל בחברה שמחוץ לקיבוץ, 129 לפי בן – רפאל, התהליכים האלה הובילו ואשר הושפע מהתפתחויות בעולם המערבי . למעבר ממודל הקיבוץ 'הקלסי' ליישוב הדומה מבחינה ארגונית לאלה הרווחים מחוץ לקיבוץ . לדבריו, על פי כללי המשחק החדשים, נהיה החבר האינדיבידואלי חופשי כמעט מכל הגבלה למצוא לו פרנסה בתוך הקיבוץ או מחוצה לו, והוא היה רשאי לצאת ללימודים גבוהים כאוות נפשו, ולהשתמש בגלוי בכספים חיצוניים כמו מתנות וירושות ואף לרכוש 130 לעצמו כלי רכב פרטי . 131 עלה מסקר שביעות רצון שערך המכון לחקר הקיבוץ ב – ,1999 בשיא המשבר בקיבוצים, כי התחום היחיד שבו גילו הקיבוצניקים הצעירים שביעות רצון היה היחס להתפתחות האישית, 132 בעשור האחרון נמצא כי מספר הקיבוצניקים האקדמאים גדול שהוגדר 'עם הפנים לפרט' . יותר בהשוואה לממוצע הכללי בחברה הישראלית — 41 אחוז מהקיבוצניקים הם בעלי 133 השכלה על – תיכונית בסיסית לעומת 30 א...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב