מקהילתיות מאולצת לאינדיבידואליזם בבינוי העירוני הציבורי

מקהילתיות מאולצת לאינדיבידואליזם בבינוי העירוני הציבורי 205 אם בכלל לתכנן ערים לא עמדה על הפרק . ברי היה כי למדינה מודרנית, השואפת לפיזור אוכלוסייה ולכלכלה מתקדמת, יש צורך בערים למרות האדרתה של הציונות המעשית את ההתיישבות העובדת . 6 הערים החדשות לא דמו לשכונות העירוניות או לערים שתוכננו לפני קום המדינה . תכניות המבוססות על שדרות ועל בינוי אינטנסיבי, המחולל את דפנות הרחוב, ומעוצבות בו כיכרות לצד מוסדות ציבור — כמו תכניתו של קאופמן לעפולה משנת 1925 י 7 — לא נראו עוד . גם תכניות המבוססות על היררכיה של רחובות ועל מדרג מבני — כמו תכניתם של רינגס ושיפמן משנת 1936 לקריית עבודה ( היא חולון של היום ) 8 — לא נראו . תחת זאת תוכננו הערים החדשות להיות ערים נטולות סממנים עירוניים . תפיסות תכנוניות אנטי – עירוניות, שידובר בהן להלן, וגישות אידאולוגיות אנטי – עירוניות, שאפיינו את הציונות המעשית, אשר ביקשה את הקֶשר לאדמה, ראו בעירוניות רע הכרחי . 9 תפיסות וגישות אלו הן שעמדו ביסוד דמותן של הערים החדשות . בארבע השנים הראשונות למדינת ישראל, בשנים שנבנו בעולם המערבי שיכונים המוניים מבית היוצר של גישת התכנו...  אל הספר