'דת', 'חילוניות' ו'מסורת' במחשבה הציבורית בישראל

חזקי שוהם 30 של המאמר, מובאות כהצעות פרשניות שתקפותן הסוציולוגית טעונה כמובן דיון נוסף על בסיס עבודה אתנוגרפית . דיון כזה, החורג מהמאמר שלפנינו, קיימתי במקום אחר . 3 בתחילת המאמר תוצג היסטוריה מקוצרת של שלושת המושגים והמשמעויות שנודעו להם בעידן המודרני, ואחריה יתוארו השימושים הבלתי עקיבים של יהודים ישראלים בצמד המושגים 'דתי' ו'חילוני' להגדרת זהותם כפי שהם משתקפים בממצאים המרכזיים של דוח גוטמן . בחלקו המרכזי של המאמר ימופו תגובות ציבוריות ואקדמיות לסדרת הדוחות, אשר דנות בשאלת תקפותו האמפירית של הציר דתי - חילוני לשיח הזהות היהודי הישראלי, ונחלקות לשלוש גישות מרכזיות : גישה המבקשת לשמר את צמד המושגים כמבנה דו-קוטבי, גישה המכירה בחשיבות הצמד אך דוחה את המבנה הדו-קוטבי לטובת מבנה משולש שבמרכזו אזור הביניים של המסורתיים, וגישה הדוחה כליל את צמד המושגים כלא רלוונטי ומציעה את המסורת כפרדיגמה כוללת להבנת התרבות הישראלית . היווצרותם של 'דת', 'חילוניות' ו'מסורת' כמושגי מפתח מחקר מפורט על גלגוליהם של שלושת המושגים בתרבויות היהודיות ובלשונותיהן אינו בנמצא . 4 הסקירה הבאה נועדה להציג את עיקרי התהלי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב