'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט

'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט 5 בניגוד מעניין למה שטען עד כה, יקירה מודה למעשה כי ארנדט כ ן הכירה בנקודת מבט יהודית פרטיקולרית ואף בצורך ובזכות למולדת יהודית בארץ ישראל, כלומר הצורך בהיותו של הקיום היהודי ל'קיום פוליטי', ב'תוכן הפוליטי הקונקרטי שניסתה הציונות לתת לקיום היהודי', וב'קונקרטיזציה חילונית של החיים היהודיים' . אלא שלטענתו הבעיה היא שארנדט 'מעולם לא הבהירה' מה ההבדל בין עם ללאומיות ומדוע אין המושג עם מבסס תביעה לריבונות לאומית . בבחינת הדיונים שלה בסוגיה זו אפשר לראות כי ארנדט כ ן הבהירה זאת, ובמקומות לא מעטים . במאמר 'האומה' 23 ארנדט מבחינה, בעקבות דלוס, בין קיומו של עם ( people ) , כלומר קבוצה שלחבריה יש זהות משותפת, הנשענת על מוצא אתני, היסטוריה, שפה, דת, מולדת או תרבות משותפים, ובין אומה ( nation ) ולאומיות ( nationalism ) . עם נהיה לאומה כשהוא מודע לעצמו, למוצא המשותף שלו, ולקשר שלו לטריטוריה ספציפית . מודעות זו התפתחה בשלב מאוחר יחסית באירופה, וממנה היתה קצרה הדרך ללאומיות, אשר לדעתה של ארנדט מציינת את 'כיבושה של המדינה בידי האומה' . 24 הלאומיות היתה עיקרון חדש של ארגון...  אל הספר