פרק ד המולדת, הציונות והאנטישמיות

המולדת, הציונות והאנטישמיות 7 1 כזה שיש למחותו כליל מעל פני האדמה ? על שאלות אלו ביקש ויסטריך להשיב במחקריו שעסקו ברקע, בנסיבות ובסיבות שהובילו להשמדת יהודי אירופה במאה 0 מסקנתו הייתה שהשנאה הנאצית כלפי האחר היהודי חרגה ללא ספק, העשרים . בעצמתה המוחלטת ובטירופה הרצחני, מדעה קדומה ״נורמלית״, מאפליה גזעית ממוסדת, משנאת זרים, מהפרדה גזעית או מהפוגרומים שנעשו במהלך ההיסטוריה היהודית . בה בעת, הדגיש, אי אפשר ואף אסור להפרידה לחלוטין מסוגים אחרים של גזענות, ודאי שלא מן ההיסטוריה הארוכה של אנטישמיות שקדמה לה . למרות הכריסטופוביה ( שנאת הנצרות ) הבסיסית של מנהיגי הנאצים, עשו אלה שימוש מקיף ושיטתי בסטראוטיפים נוצריים אנטי-יהודיים . היה ביכולתם למשל, ואכן כך עשו, להסתמך על מסורת עשירה של אלפיים שנה ששורשיה מצויים כבר בספרי הבשורה ( ובעיקר בבשורת יוחנן ) , ועל תיאור היהודים בספרים אלו כרוצחי ישו וכבעלי בריתו של השטן בכבודו ובעצמו ; הם יכלו להישען גם על תורותיהם של אבות הכנסייה אשר התייחסו אל היהודים בעקיבות כאל מוציאי דיבה, מחללי שם שמים, עם ארור ונתעב, חברי כת השטן . הנאצים ניצלו וחילנו ( secula...  אל הספר