פרק א עליות לרגל בקצה המדבר

6 חבלי מולדת בכלל, כבדרך אגב, כאחת הידיעות האחרונות . עם זאת, הטקסים הממלכתיים השנתיים לזכרו הם בעלי חשיבות עקרונית : הם מייצגים ממלכתיות קבועה וסדר סימבולי מדינתי שמתיימר להתעלות מעל לפוליטיקה היום-יומית . גם אם הטקס מצוי בשוליים, הן של המרחב המדינתי הגאו-פוליטי והן של תשומת הלב הלאומית, לא יהיה נכון לטעון כי דמותו של בן-גוריון נשתכחה . ישראלים, גם מבוגרים וגם צעירים, זוכרים אותו ומכירים את דמותו, מי יותר ומי פחות . פרק זה מתמקד במרכיב מסוים, אם כי חשוב במיוחד, בזיכרון בן-גוריון, פן שאפשר לבחון באמצעותו שינוי והתפתחות בדמותו של המנהיג המכונן . קיים פער גדול בין דמותו ההיסטורית של בן-גוריון – מנהיג תובעני, נחרץ, בעל עמדות ברורות ומחנות תומכים ויריבים, ובין דמותו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ודימוייו השונים בקרב מחנות פוליטיים בישראל, ופער זה הולך ומתרחב עם הזמן . הטקס הקנוני והאמירה האינדקסלית באזכרה הראשונה לבן-גוריון, שנערכה בדצמבר ,1974 נקבע דפוס הטקס והוא לא השתנה במשך השנים . את הטקס הנחה דן כנר, דמות ידועה בתקשורת הממלכתית, ובמשך שנים רבות היה לו כמעט מונופול על התפקיד . נציג המשפחה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן