1. אנטינומיות

74 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי מבחינה לוגית הגדרת "אין" מחייבת שלפנינו אין שום דבר, ואם כן, איך ייתכן שנוצר ממנו משהו ? אך בזה לא נגמרה הבעיה : רש"ז מוסיף עוד רובד אנטינומי המבוסס על תפיסת הבריאה הקבלית . בתפיסה זו, הבריאה כוללת שני מהלכים הפוכים המתרחשים בו בזמן : מצד אחד "חסד", הבא לידי ביטוי בהוצאת יש מאין, בהשפעת שפע לעולם ובהאצלה בלתי פוסקת של חיוּת ; ומצד שני "גבורה", שמשמעה צמצום האלוהות, 3 הגבלת אורה ובלימת חיותה מ"לשטוף" את המציאות ולבטלה . 4 היבט אנטינומי נוסף של בריאת העולם על פי הקבלה מצוי ברעיון החלל הפנוי . שתי גישות התפתחו אצל מקובלים שאחרי האר"י בפירוש רעיון הצמצום והחלל הפנוי . היו שהבינו את הצמצום כפשוטו וטענו שה' אכן צמצם את עצמו והוא איננו מצוי בחלל הפנוי ; רק השגחתו נשארה שם . אחרים, וביניהם רש"ז, גרסו שלא ייתכן לומר שיש מקום שהקב"ה אינו נמצא בו ולכן תפסו את רעיון הצמצום שלא כפשוטו . לשיטתם, גם לאחר הצמצום ה' מצוי בחלל הפנוי בדיוק כפי שהיה לפני הצמצום . תפיסת הצמצום שלא כפשוטו מעוררת סתירה לוגית : מצד אחד אתה אומר שנוצר חלל פנוי, צעד שבלעדיו לא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן