הקדמה בפרק הקודם נסקר תהליך עיצובו של הר הזיכרון כאתר ההנצחה הממלכתי, אלא אחד שכידוע היו גורמים רבים ושונים שהנציחו את השואה באותן שנים עצמן, כל קוליות שהתקיימה בתחום שימור זיכרונה . - בהתאם לסגנונו ויכולותיו, עדות לרב להעמיד את פעילות ההנצחהבפרק הנוכחי אני מבקש להרחיב את היריעה, ו ון והמוזיאון ( על רקע המגוונת של יד ושם ) בדגש על נוף הזיכרון, יום הזיכר לעצמאותה, האירועים המרכזיים בחיי המדינה בחמשת העשורים הראשונים בכלל, ופעילות הנצחת השואה במרחב הציבורי, בפרט . הסקירה ההיסטורית טוייה המרכזיים של תודעת השואהאת ביהציגמלווה באחרת, זאת שמהקצרה ני ובחלוקה לעשורים . דיאכרוה באופןתעש נ בחיי החברה והתרבות בישראל, והיא החלוקה לעשורים היא שרירותית ונעשתה מטעמי נוחות דידקטית, מפני שבדרך הנזכריםזו אפשר לעמוד באופן בהיר על עיקרי השינויים שהתחוללו בתחומים ללמוד על טיבו המשתנה של הזיכרון הקיבוצי . ומתוך כך גם,בכל עשור יבה הוא הנצחת חללי מערכות ישראל . הסנושא נוסף המובא בסקירת כל עשור הכורך את,'זכרון השואה והגבורה'כ חוק המדינה שמו שלחוסי לכך נעוצה בנ היה שמור, ביחוד בעשורים הראשונים לעצמאות, שתחום,הש...
אל הספר