פרק 1 מיסוד זכר השואה בחוקי המדינה

ל מ י ? – י ד ו ש ם 124 בה, רבנותיה בעבותות אל האג'נדה הפוליטית של העוסקים ו נכרכו זכר השואה וק 3 ו לחלק בלתי נפרד מהמחלוקות שפילגו את העם . יוה הקשורים הבולטים שבחוקי הכנסת ם קורות שני החוקי אתסקור בקצרהלהלן א תה השפעה ישירהיזיכרון, להם היהזיכרון והקמת רשותה, קביעתו של יוםשואהב 4 . כאתר ההנצחה הלאומי לשואה הר הזיכרוןשלמעמדו המרכזי בניית לע 1951 – רד הגטאות, תשי"אואה ומיום הש גטוראו ב'מרד,שחבריהן התקוממו בגטאות, תנועות הנוער החלוציות בישראל ורשה' את האירוע שמייצג סמלית את שואת יהדות אירופה כולה . משום כך : בו החל המאבקשם את המועדעַ הנציחו את גיבוריו באנדרטאות וציינו בעצרות מוניסטים ( עוד החזיק ( . 'השמאל הקיצוני' ) קו 1953 באפריל או י"ד בניסן ) עד 19 ואינו מבין שאין לוח השנה ",הזיכרוןבאפריל כיום 91-ות השישים ב עד שלהי שנ 5 . "העברית סובל תאריך לועזי לאומי ועמו רבים אחרים שלא-הציבור הדתי פי המסורת והזיכרון היהודי מהמחנה הסוציאליסטי בחרו לציין את יום השואה על הרבנות כךבי' בטבת, המועד שקבעה לשם בתענית ציבור ובאמירת קדיש . ביום זה החל המצור על ירושלים בזמן בית המקדש הראשון 6491-הראשית כבר ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל