176 פ ר ק ח מ י ש י 72 איום זה הפך למוחשי ולממשי בשתי נקודות קריטיות . תמיד בהעבודה' . האחת הייתה קריאת תיגר של המורים על הדתיות, שהייתה עבור האיכר לא רק עניין של אמונה אלא גם סמל לכל מסגרת חייו השמרנית והמוכרת . הנקודה האחרת הייתה כוונתם לעצב את דמות הבוגר, ליצור נער עברי בונה מולדת וחדור ערכי מודרנה כלליים ולאומיים . אבל אילו הצליחו, היה נער זה הופך לזר ומנוכר לאביו ולרוחו . מטרתם של המורים עמדה אפוא בניגוד לצורכיהם הרגשיים של האיכרים כהורים . אולי בנקודה זו נעוץ סוד השוני בדימויים הדוריים שיצרה הסביבה האיכרית . שעה שהאיכר ראה במורה מצליחן יהיר ומסוכן, שדרכיו היו זרות לרוחו, מצאו התלמידים במורה דמות לחיקוי, בייחוד כשהחלו להיפתח לעולמות הרגשיים והחברתיים שנפרשו מחוץ לכתליו של בית הספר . כוחו של המורה נבע אפוא בעיקר מן החינוך הלא פורמלי . המורה חינך לערכי גבריות, גם במה שנגע לאתיקה אישית וגם במה שנגע לתרומה לקהילה . המורה ידע את סוד היכולת למצוא סיפוק עצמי, הגשמה עצמית, והיה נכון לגלות את סודו . המורה עמד בשערה של הדרך הרגשית והתרבותית שהובילה מן הפריפריה החונקת אל המרכז עתיר הגירויים,...
אל הספר