השתקפויות

136 פ ר ק ר ב י ע י ביניהם טעון ומתוח בשל שאלות של פטרונות וניצול, של מיסוד ולאומיות 50 בשונה מכך, לא היו מתחים בין המורים לפועלים, או של אידאולוגיה ודת . המורה עיצב לעצמו את דימוי הפועל בעיקר על בסיס תפיסת עולמו . היו מורים שהעניקו בהתמדה יחס חם לקבוצות הפועלים שעברו במושבות וקרבו אותם, כפי שהסביר כרמי : ‘בראשית הסתיו החלו פועלים יהודיים לעלות לגליל לחפש עבודה . [ . . . ] ומה טבעי יותר מאשר לסור לבית המורה, להוריד את שק הגב ולמצוא שם מקום לינה, ארוחה ועצה בחיפוש עבודה ? ' . היה בדבר שילוב של קרבת ערכים ושל רצון לסייע לצעירים מהם, אך לא צעירים בהרבה, שצמאו למעט חמימות ביתית . הפועלים העידו כי ‘הלב כמה [ . . . ] לפינה של חמימות, וזאת נמצאה לנו בביתו של המורה [ ארליך ] . בביתו היינו מתאספים ערב ערב ; 51 אשתו מגישה לפנינו תה וכל מיני מגדנות וכל אחד מספר מרשמי היום שלו' . 52 להבליע בצד האירוח ניסו המורים, שתפסו את עצמם גם כמעצבי נפש, בדבריהם את דעותיהם על עניינים שונים . כך ארליך בכפר תבור, שטען כי האיכרים העסיקו ערבים משום שהיו קָרבנות של מצב נתון ושל תפיסת עולם קלוקלת . הוא ראה בעבודה עב...  אל הספר