הגליל

24 פ ר ק ר א ש ו ן לתרבות הַסְּפָר היה היעדרם של גבולות שליטה ברורים במרחב . מקומות יישוב קטנים נזקקו לשמירה פרטית כדי להבטיח את שלום יבוליהם בשדות ואת עדריהם בשטחי המרעה . במשך השנים היו מקרים תכופים של שוד עוברי אורח בדרכים, ובמקרים מסוימים נשדדו גם עדרים שלמים של מושבות עבריות . כך אירע, למשל, בכפר תבור ב – 1920 או במצפה ב – 1936 . בשני המקרים קצרה 5 גם הכפרים הערביים סבלו מבעיות ביטחוןידו של השלטון המרכזי מהושיע . דומות . הביטחון המעורער יצר ביישובים צורך להציג חזות, גם אם מדומה, של לכידות פנימית כאות לחוסן מקומי . כך בסג'רה יצא הקצף על בן איכר מקומי שחשף סכסוך פנימי בפומבי במשטרת טבריה וכך העביר מסר כי המושבה 6 כולה חלשה : ‘היו המון ערבים והמעמד היה מביש' . הגליל, ובייחוד הגליל המזרחי שבו הוקמו המושבות, היה מאוכלס בדלילות . תנאי השטח הכתיבו את תנאי ההתיישבות . לפני מלחמת העולם הראשונה היו מרחבים מישוריים, דוגמת עמק יזרעאל, אצבע הגליל או בקעת בית נטופה, כמעט ריקים מאדם, אם מפני שנטו להיות ביצתיים ואם מאימת השודדים שנעו בהם בקלות . צירי השוד עברו באפיקי הנחלים שירדו אל הירדן ולכן הי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הוצאת אוניברסיטת בר אילן